יום שני, 8 ביוני 2009

שרקן על האש והרבה מיץ טבעי

התארחנו אצל בחורה ממש נחמדה שקוראים לה חימנה, והיה לנו חדר משלנו, ואפילו באותו זמן היא אירחה עוד זוג רוכבי אופניים (אחת מארצות הברית שהתנדבה בקיבוץ בארץ ואחד מברזיל), אז היינו בחברה טובה כל הזמן...
קוונקה היא העיר השלישית בגודלה באקוודור. מה שאומר פאסט פוד - איך שהגענו מצאנו את הבורגר קינג הקרוב, והספקנו לראות את הסרט "מלאכים ושדים" בקולנוע בדיוק אחרי ששנינו סיימנו לקרוא את הספר (הספר יותר טוב! אבל הופה - איילת זורר).
באותו קניון ממש, מיד אחרי הסרט, נפלנו על מנה של פונדו שוקולד מעולה!

קוונקה היא העיר התרבותית של אקוודור, באחד הערבים הלכנו כולנו לראות סרט של וודי אלן... תאמינו או לא - אורטל ראתה את כל הסרט! (זה לא שהייתה לה ברירה)











באחד מהימים בחרנו לעשות משהו קצת שונה וללכת לראות פרחי סחלב במרחק של חצי שעה נסיעה מקוונקה, עשינו סיור בחוות הגידול וראינו פרחי סחלב ענקיים ממש יפים... הנה לדוגמא פרח אחד שמכונה "פני הקוף"

איתי היה צריך לעשות בדיקה לוודא שהפרזיט עזב את מגוריו, ולצורך העניין השתמשנו בתיאוריות העיכול של אורטל - שמיץ פירות טבעי מזרז פעולות מעיים... אז התפוצצנו מ-2 וחצי ליטר של מיץ טבעי! האמת שזה עבד... :)







את החוויה האחרונה שלנו עברנו בזכות חימנה - לאכול CUY... שזה מאכל מקומי כבר אלפי שנים בדרום אמריקה (ידוע בארץ בתור שרקן)... היינו בשוק כשחימנה לקחה אותנו למקום שהיה פשוט מוסך של שני צ'ולות דבות, והיינו עוד יותר בשוק שראינו את החיות המסכנות על המקל... אבל אזרנו אומץ ואכלנו את החלקים הנורמליים יחסית... האמת, היה אפשר להתרגל לזה אם היינו אוכלים את זה מקטנות... בשר קצת קשה יותר מעוף והרבה יותר מלוח..
























זהו, היינו חמישה ימים בקוונקה, ללא עשייה מרובה...

אורטל ואיתי