בקיטו התארחנו 5 לילות אצל כרמן, אשה חביבה שגרה לבד במיקום טוב בעיר.כבר לפי הנסיעה באוטובוס הבנו את הגודל של קיטו, נסענו כשעה בשטח עירוני לפני שירדנו מהאוטובוס באיזור המרכז, פחות או יותר..
את היום הראשון בילינו בעיר העתיקה, האזור שבזכותו קיטו נחשבת לאחת הערים היפות בדרום אמריקה.
ביקרנו בכיכרות 
בכנסיות מפוארות
בבית הממשלה (התחברנו לקבוצה של סטודנטים אקוודורים)
במנזר פרנסיסקני שמשמש כמוזיאון, ולקראת ערב טיפסנו לאחד המגדלים של כנסיה גותית כדי לקבל תצפית על העיר. בחלק האחרון הטיפוס היו סולמות שנראו כמו מדרגות לגן עדן... פיסת מתכת שמחזיקה אותך מאות מטרים מעל לקרקע, אימאלה!
את היום השני התחלנו בבילוי משותף עם כרמן וידידה חורחה ונסענו לקצה השני של קיטו כדי לשתול עצים בחלקת אדמה השייכת לכרמן, חוץ מזה שבילינו הרבה זמן במכונית היה בהחלט משעשע.. ואכן במו ידינו עידרנו אדמה ושתלנו עצים בארץ זבת הצ'יצ'ה והקוי.
אחר הצהרים ביקרנו במוזיאון ארכיאולוגיה שפירט על התרבויות השונות באקוודור, מסתבר שגם כאן יש ממצאים ארכיאולוגים מרשימים מאוד.
סיימנו את היום ברובע הגרינגוס מריסקל בהפי האוור, מבצע של 1 פלוס 1 על קוקטייל sweet home alabama שהיה משכר במיוחד
ביומנו השלישי באקוודור החלטנו לצאת מהמרכז ולפנות לעבר הנקודה שמסמלת את חצי העולם - קו המשווה..האתר עצמו הוא פסטיבל תיירות שמרוכז סביב מונומנט עצום המסמן את הקו (שנקבע על ידי מדענים שמאה ה 18) ולמעשה הוא 210 מטר רחוק יותר מהקו האמיתי (הנמדד באמצעות GPS) זה לא הפריע לנו להצטלם כמו כל התיירים עם שלט השקר...
מירב העניין היה במוזיאון מחוץ למתחם הזה שעומד על קו המשווה האמיתי ושם ערכנו ניסויים שונים על מנת לוודא שאנחנו אכן על הקו, ניסויים כמו כיוון זרם המים על הקו ומחוץ לקו, הקושי בהליכה על הקו, משחקי כח על הקו ומחוצה לו וכמובן העמדת ביצה על מסמר (לאחר כמה ניסיונות שנינו הצלחנו להעמיד את הביצה וקיבלנו תעודה).
בין היתר, המוזיאון הכיל כמה בתים לדוגמא השייכים לתרבויות השונות הקיימות באקוודוראחת התרבויות נהגה לכווץ ראשים של בני אדם לגודל של כדור טניס ולשמר אותם, הזוי לחלוטין.בערב החלטנו להתפנק וללכת למסעדה איטלקית איכותית, התענגנו על ריזוטו גורגונזולה ורביולי ריקוטה ברוטב 3 גבינות... היה שווה!
את היום הרביעי בילינו בעיקר במוזיאון של האמן Guyasamin, אמן אקוודורי ידוע מאוד ששבה את ליבינו בציורים שלו המדברים בעיקר על סבל עולמי ובייחוד על הסבל של דרום אמריקה מאז הכיבוש הספרדי. אחד מהסריות הידועות שלו היא ציורים המבליטים את הידיים וכל אחד מהם מסמל משהו אחר: תקווה, תפילה, זעקה, דמעות של דם וכו'. השיא של הביקור הוא "הקפלה של האדם", מיזם עצום שהוא עיצב ונועד להיות מעיין מקדש לא דתי להרהור עצמי של כל אדם ואדם. באמצעות העיצוב והאמנות עוברים מסרים רגשיים חזקים, בעיקר על סבל, וגם על אהבה... כל כך נהננו שקנינו גם כמה מהציורים שלו (רק העתקים כמובן).
לאחר מכן שוב חזרנו למריסקל בשעות ההפי האוור בשביל להתפנק בעוד מבצע של 1 פלוס 1 על קוקטייל אלכוהולי איכותי שנקרא נוטלה.
בלילה קפצנו לסיבוב בעיר העתיקה כדי להנות מהתאורה המיוחדת בלילה - יפיפה!במקרה נתקלנו בשורה של נשים רוקדות ריקודים מסורתיים בכיכר המרכזית לצלילי מוסיקה חיה של קבוצת נגנים מקומית (והכל בשביל קבוצת תיירים אמידה ביותר).
כמעט וזהו, יום אחרון בדרום אמריקה!
ביום האחרון ביקרנו עוד כנסיה יפה, וניצלנו את מזג האוויר היפה לעלות לתצפית להר הזה
מלמעלה היה נוף פנורמי יפיפה של קיטו, אחלה דרך להיפרד...
השלמת קניות, ארוחה נחמדה, שוב הפי האוור במריסקל, הפעם 3 ב1, היה קצת יותר מידי הפעם :)
מכאן חוזרים הביתה, אבל לא לפני קפיצה קטנה למדריד (סיפורים בעל פה...)
לא יאמן שנגמר,
מתחילים לתכנן את הטיול סובב עולם הבא...
LISTO,
אורטל ואיתי
