יום שלישי, 19 במאי 2009

חתיכת פרזיט

הנסיעה לצ'יקלאיו לא הייתה יכולה להיות יותר גרועה. איתי לא הפסיק להקיא, אפילו מים. ככה שכשהגענו היה מעט ספק לאן הולכים - למיון. אחרי אינפוזיה וכמה בדיקות נמצאה הסיבה לעניין - פרזיט שפיתח קהילה ענפה ומשגשגת בבטן של איתי. לפי וויקיפדיה, להלן תמונה של היצור המיקרוסקופי
http://en.wikipedia.org/wiki/Giardiasis

וזה הקיא הירוק של איתי









בכל אופן, הטיפול היה פשוט - 2 כדורים גדולים, וכבר שוחררנו לדרכנו באותו היום, תחת משטר אורז-לחם-ומים קפדני. לקחנו את הדברים באיזי מאותו רגע, ובעיקר ביקרנו במוזיאונים.
המוזיאון הראשון הוא ליד אתר הקברים של סיפאן, מלך מתרבות המוצ'ה. אתר ארכיאולוגי שידוע מאוד בכמויות הזהב והאומנות שבו (תמיד משווים אותו לקבר של תות-אנך-אמון במצרים).. כמובן שכל הממצאים כבר הועברו למוזיאונים ונשאר רק בורות גדולים.המוזיאון שבאמת היה שווה הוא מוזיאון אחר שהלכנו אליו ביום שלמחרת - כבר מבחוץ אפשר לראות עד כמה המוזיאון הזה מושקע..
בפנים יש מיצגים ממש מדהימים של אומנות, אולי אחת ממיצגי האומנות העתיקות שאפשר למצוא בעולם - כל מיני שילובים בין אדם לחיות אחרות, והכל בעבודות זהב ברמה ממש גבוהה.. בין היתר יש שחזורים של הקברים עצמם, ומוצגים גם המומיות של המלך עצמו.יותר מאוחר עוד הספקנו לבדוק מוזיאון נוסף של תרבות אחרת בשם סיקאן, היה מעניין אבל היה הרבה פחות טוב מהקודם..











זהו, אחרי הרבה אורז, אנחנו ממשיכים חזרה לג'ונגל של האנדים (מסתבר שיש כזה דבר) - לעיירה עם שם קראנצ'י במיוחד הנקראת צ'אצ'אפויאס.
ברוך בורא האורז-לחם-ומים
אורטל ואיתי