יום רביעי, 17 בספטמבר 2008

שנגחאי - המערב במזרח!

הגענו אל שנגחאי מיד אחרי יפן.. היינו אמורים להתארח אצל מישהי, אבל בסוף לא הסתדר אז רק נפגשנו איתה והיא הסיעה אותנו להוסטל נחמד חדש יחסית במרכז שנגחאי..שנגחאי מעניינת מאוד כי למרות שהיא עיר סינית אמיתית (כפי שאפשר לראות בשכונות רבות) יש לה מעטה קוסמטי רב שכבות של עיר מערבית ומפותחת. כמות הגורדי שחקים פה מפחידה, יש אנשי עסקים בכל מקום, ויש פה מסעדות במחירים שאיכר סיני מרוויח בתקופת חייו..למרות שניסינו לא להשוות, ההשוואה ליפן הייתה מתבקשת, והנחמדות של האנשים ביפן הוחלפה מהר מאוד באווירת הסוחרים החמדנים של שנגחאי, והרחובות הנקיים של יפן התחלפו ברחובות המריחים, והעמוסים של שנגחאי...הרבה מהזמן טיילנו בגשם, אבל למרות זאת הצלחנו לעשות כמה דברים נחמדים בשנגחאי... היינו במוזיאון שנגחאי שמציג אומנות סינית עתיקה ותלבושות של המיעוטים החיים בסין..יש מללללללללא מיעוטים בסין - היה ממש יפה לראות את התרבויות השונות.



בדרכנו לעלות אל גורד השחקים שעליו ממליצים בלונלי-פלאנט נתקלנו בתור ארוך לעליה אל גורד שחקים גדול עוד יותר לידו.. עמדנו בתור (למרות המחיר המופקע) וגילינו נוף מדהים מלמעלה... רק בדיעבד הבנו שמדובר במצפה הגבוה ביותר בעולם!!! שאנחנו היינו בשבוע הראשון לפתיחה שלו...עלינו עד לקומה האחרונה (100).. ובשביל להגביר במעט את תחושת פחד הגבהים והסחרחורת טרחו המהנדסים הסינים לרצף את רצפת הקומה בפרספקס שקוף...
הנוף העירוני בשנגחאי הוא הדבר המעניין ביותר.. הפודונג הוא האי המזרחי (מופרד מהמערבי על ידי נהר רחב מאוד שמידי פעם נוסעות בו סירות עם שלט פרסומת ענקי).. יש בו את המבנה החייזרי המזוהה ביותר עם שנגחאי. ממול אל הפודונג יש רחוב של מבני בנקים עתיקים (ברובם יש כיום מסעדות יוקרה) הנקרא "בונד".. היה מאוד יפה לראות אותו בלילה..








שנגחאי מפורסמת עבור המסעדות שלה, ולא נתנו לתענוג לפסוח עלינו.. לכן הידרנו רגלינו אל מסעדה נחמדה שמארחת אורחים בקרון רכבת מתחילת המאה הקודמת... אכלנו איזה ברווז צלוי ממולא באורז (טביט..):אחרי שהמלצר הרים גבה ואמר שזה ל4-5 אנשים, אמרנו לו שאין צורך לדאוג...









טוב זהו בערך, את שאר הזמן בילינו בעיקר בהליכה, בלהתאכזב שמקומות מהלונלי פלאנט של 2008 כבר נסגרו, ובלאכול כרגיל :)

בשנגחאי ניסינו לראשונה את המסאג' הסיני, או שמא עלינו לקרוא לזה העינוי הסיני....זה היה כואב ולא הכרחי! (כדי לוודא שזה אכן עינוי סיני מסורתי עשינו את המסאג' פעמיים...)
את הדרך משנגחאי לשי'אן עשינו בטיסה, אבל עד לשדה התעופה הצלחנו לקבל חווית רכבת נוספת - הפעם ברכבת המגנטית (נסיעה חלקה לגמרי.. הכי קרוב למושלמת שאפשר..) ומהירות שיא של 430 קמ"ש... ה-7 דקות ברכבת פתאום נראות שונה לגמרי מהאלטרנטיבה של שעתיים וחצי באוטובוס..





איתי ואורטל