אורטל ואיתי מסביב לעולם: נפרדים מיפן...

היעד האחרון שלנו ביפן (המדהימה!) היה פוקוקה. התארחנו אצל בחורה נחמדה בשם קימי (Hospitality club) בדירת סטודיו קטנטונת וחווינו שוב את ריחו המעופש של רצפת הטאטאמי (מעין שטיח קש מקיר לקיר) אך זה לא העיב על האווירה הבייתית במקום....

ביקרנו במקדשים שונים בעיירה סמוכה ולהפתעתינו הגמורה נהננו יותר מהצפוי! אחרי כל המקדשים שראינו בקיוטו לא ציפינו למשהו מרגש במיוחד אך האווירה האותנתית והלא תיירותית במקום איפשרה לנו לצפות בטקס בודהיסטי לתינוקות (מקביל לברית מילה או להטבלה נוצרית רק שאין לנו מושג מה המינוח הבודהיסטי....) ולחוש את השקט באוויר שמאפשר לבצע מדיטציה מושלמת (לנזירים כמובן...)

זוכרים את משחק הריקודים שיש לי בבית (IDDR)?? מסתבר שביפן הדבר הזה הוא להיט ואנשים שם פשוט מטורפים! מכירים את כל הסרטונים האלו של אנשים שרוקדים על שני משטחים בו זמנית ואי אפשר לעקוב אחרי הצעדים שלהם?!?! אז שם זה במציאות! וכמעט כל אחד שעולה על המכשיר הזה פשוט מקפץ עליו כמו סופרמן!!! בכלל משחקי הוידאו ביפן זה משהו מאוד מפותח. זה נראה כאילו זה הפנאי העיקרי של הנוער והמבוגרים- בכל כמה מטרים אפשר למצוא חנות ענקית של כמה קומות של משחקי וידאו. יש להם אפילו משחק הימורי סוסים. רואים מסך ענק של תחרות סוסים וממול הרבה כורסאות של אנשים שמהמרים על הסוסים ושרוכבים עליהם, בין היתר הם יכולים ללטף את הסוס ולהאכיל אותו דרך המחשב....

בערבים בילינו עם קימי והיא הראתה לנו בין היתר את דוכני הרחוב המפורסמים של פוקוקה (ביפן אין מאכלי רחוב בד"כ....) שם הגישו בעיקר נודלס (בנוסף טעמנו שם מנת חצילים שהייתה אלוהית!). היה ממש נחמד, כמובן שאלו דוכני הרחוב הכי נקיים שראינו בימי חיינו....
עם הרבה צער אנחנו עוזבים את יפן בשאיפה לחזור אליה שוב....ממליצים בחום!