יום שני, 19 בינואר 2009

אי אפשר שלא להתאהב....

סוף סוף הגענו לברילוצ'ה והדבר הראשון שהחלטנו לעשות הוא לבדוק את אגדת הסטייק. התייצבנו ברגע פתיחת מסעדת ¨אלברטו¨ המפורסמת כדי שחס וחלילה לא תהיה בעיית מקום והזמנו את המנה הידועה מכל ¨ביפה דה צ'וריסו¨ (ובעברית סטייק חלומי). ואכן הוא ענה על כל הציפיות שלנו מסטייק, רך כמו חמאה, חגיגה אמיתית בפה עם כל ביס וביס...והמחיר ממש מצחיק - 40 ש¨ח ל- 400 גרם, מנה שהספיקה לשנינו ביחד....







ברילוצ'ה היא עיר מקסימה שיושבת על גדות אגם במחוז שמלא באגמים כך שאין אתר נופש יותר מתאים מזה בכל דרום היבשת. כדי לראות קצת מהיופי של האזור עלינו לתצפית שנמצאת ממש מחוץ לעיר ומשקיפה על כל האזור, בפסגה ישבנו לכוס בירה ומילקשייק בננה מתוק בטירוף (נחשו מי שתה מה) במסעדה מסתובבת 360 מעלות.









כדי לחוות את הנוף יותר מקרוב עשינו טיול אופניים ביום שלמחרת במה שנקרא ¨העיגול הקטן¨ - 25 ק¨מ עם כמה עליות לא פשוטות בכלל. היו רגעים בהם אורטל חשבה (או לפחות קיוותה) שמדובר באופנוע וניסתה ללחוץ על הגז במקום להפעיל את הרגליים, היה מאוד מאכזב לגלות שלא כך הדבר....מזג האוויר היפה, הנופים המקסימים, הטבע והפסקת שתיית הבירה במבשלה המקומית בדרך (מרגישים את ההבדל בטעם בין בירה טרייה לאחת שלא...) עשו לנו את היום....
























כעיר נופש ראויה, ברילוצ'ה מציעה מגוון רחב של אטרקציות, החלטנו לגוון ולקחנו שיט קייקים רגוע. אחרי כחצי שעה של נסיעה הגענו לאגם שוצף ומלא גלים, שונה מאוד מהתמונה שראינו כשסגרנו על האטרקציה. בזמן שכולם נכנסו לפאניקה בתוך תוכם הגיעה המדריכה והסבירה שכיוון שהרוח מאוד חזקה כאן אנחנו נעבור לצד השני של האגם, שם יותר רגוע, באותם רגעים נחתה הקלה על כולם....ואכן האגם בצידו השני היה רגוע בהרבה, בדיוק מה שרצינו! מסתבר שלחתור במשך שעתיים זה לא קל כל כך, במיוחד כשיש רוח, אפשר להבין למה הספורט הזה קיים באולימפיאדה.... באמצע עשינו הפסקה קלה באחד החופים שם התכבדנו בתה ועוגיית אלפחורס הטובה ביותר שאכלנו בדרום אמריקה (עד שהרשנו לעצמנו לאכול עוד אחת...)
כשחזרנו למלון פינקנו את עצמנו בג'קוזי של האכסניה שהייתה סגורה לשנינו בלבד שתינו יין לבן (שעולה זול יותר ממים) ונישנשנו פטל מצופה שוקולד לבן ושוקולד חלב מעולה...
אפרופו שוקולד, הרחוב הראשי של ברילוצ'ה מלא בחנויות שוקולד ובגלידות איטלקיות משובחות. אבל השוקולד בהחלט שולט ברחוב. לאחר סיבוב קניות שכלל כניסה לכל החנויות יצאנו עם שקיות רבות עמוסות בשוקולד לימים הקרובים (האמת שזה נגמר מוקדם מהצפוי, היה טעים מדי....)
כמובן שכדי לסיים את ברילוצ'ה בטעם טוב חזרנו בלילה האחרון לאכול את הסטייק העסיסי של אלברטו. שם נפרדנו מאוכל איכותי, לפחות עד שנחזור לארץ....
כאן נפרדים מארגנטינה סופית וחוזרים לצ'ילה לכל החודש הקרוב (עד לקרנבל).... שלום שוקולד, שלום סטייק....






איתי ואורטל