אורטל ואיתי מסביב לעולם: Takayama

הגענו לעיירה טאקאימה אחרי נסיעה של כ-5 שעות ברכבת. חלקה הראשון של הנסיעה היה ברכבת המהירה של יפן.

אישית לא ברור לי למה קוראים לדבר הזה רכבת ולא מטוס-קרקע-קרקע..

כמובן שגם הנסיעה חלקה נעימה ושקטה באופן מדהים.

לא פיספסנו את האפשרות לפתוח שולחן ולאכול מנת סושי הגונה.. כרגיל - מהסופר.. (עדיין היה טעים מאוד..)

בטאקאימה ישנו בתוך אכסניה שממוקמת בתוך מקדש עתיק באיזור של מקדשים. הופתענו לקבל חוויה הרבה יותר יפנית ממה שציפינו - אחרי שהורדנו נעליים בכניסה גילינו שבעלי המקום הם הזוג דוג'מה ודוג'מה - בעל ואישה בגיל מופלג... החדר שלנו היה בסגנון יפני שזה אומר חדר ריק עם מחצלות ומזרונים שמיכות וכריות... אחרי שהתגברנו על השוק הסתכלנו על הצד החיובי - אפשר לבחור איפה תהיה המיטה.

האכסניה הייתה מנוהלת עם לוח זמנים לחוץ (הזכיר לי את הטירונות).. וכמו בעשרת הדיברות היו בעיקר שלטים של "אסור לעשות"...

חוץ מהעניינים האלה היו עוד דברים יפניים בהוסטל - בכניסה לשירותים יש זוגות כפכפים מיוחדים לשירותים שצריך לנעול עם הכניסה. והייתה את האפשרות לבחור בין מקלחת רגילה לבין אמבטיה בסגנון יפני.. שזה מעיין ג'קוזי משותף שבין טבילה לטבילה אמורים להסתבן... היה מעניין... :)

כמובן שכמו בכל יפן הכל היה נקי ומצוחצח ללא רבב.. הנה לדוגמא דוג'מה (הגבר) מסדר את האבנים בכניסה:

א. בוקר בסגנון יפני.. (לא מומלץ):

בטקאקימה יש מקדשים בסגנון יפני:

שווקי בוקר שבהם אפשר לקנות פירות וירקות שנראים טועמים ונארזים נהדר:

לטעום כל מיני ממתקים מקומיים:

(הבחור מימין זה בחור מונצואלה שגם מטייל מסביב לעולם שפגשנו בהוסטל וטיילנו איתו באותו בוקר.. ולגבי הבחור מאחורה.... הממ... לא ברור..)

להתעלל בדגים מסכנים:

בנוסף במרחק הליכה הגון מההוסטל הלכנו למוזיאון גדול פתוח שמציג את אופן הבניה העתיק של האיזור (איזור בשם הידה).. בגלל החורף הקשה אז הם הבתים מצויידים בגגות קש בזווית חדה ביניהם.. היה מעניין..

זו גם הייתה ההזדמנות להיפרד מהפליז שלי שהלך לעולם טוב יותר (אחרי התמונה הזו נעלמו עקבות הפליז.. וגם אחרי 3 שעות של שחזור צעדים וניסיונות רבים.. כושלים בעיקר.. לתקשר עם היפנים.. לא נמצא לו זכר)

אז אחרי יומיים דיי קצרים באיזור מקסים ויפה.. שבהם נרגענו קצת.. אנחנו עוברים לקיוטו.. לשהיה דיי ארוכה (6 לילות)...

לסיום עוד תמונות אווירה מטקאימה..