יום שישי, 22 באוגוסט 2008

"זה יפנים או סינים? אני תמיד מתבלבל...."

מה כבר ההבדל בין הסינים ליפנים? הם נראים כמעט אותו דבר! אז זהו, יש הבדל עצום! התרבות היפנים היא ייחודית מסוגה וכנראה שאין דומה לה. משהו מדהים! בכל רגע אנחנו מתאהבים ביפנים החמודים האלו יותר ויותר!!! הדיוק המטורף, הפירוט האינסופי והמחוייבות לשירות ולעזרה לזולת כמו שלא ידענו שקיים בעולם הזה הוא חלק בלתי נפרד מהיפנים!


כבר ביומינו הראשון ביפן הוכנו בתדהמה (חיובית כמובן). קבענו עם מקוטו (היפני שהיה אמור לארח אותנו בדירתו) באחת מתחנות הרכבת וכשפגשנו אותו גילינו שאנחנו הולכים לישון בדירה שלו אך בלעדיו! הוא פשוט נתן לנו את המפתח, את הקוד הסודי לבניין ותמונה של הבניין שהוא הדפיס מאתר גוגל מפות (הסיבה הפשוטה שהוא הדפיס את התמונה של הבית היא שאין שמות רחובות ביפן, אז היינו צריכים למצוא את הבית לפי מפה אילמת ותמונה של הבית - מאתגר משהו). הדירה שלו היא בפרפרים של טוקיו והיא בגודל של צימוק פחות או יותר. פרסנו מזרונים ושקי שינה (איכותיים להפליא שהבאנו מהארץ) ופשוט היה מעולה!!!! למזנו הבאנו לו תמורה נאה מהארץ - גבינת ברי וקוסקוס של אוסם שהפכו אותו ליפני המאושר עלי אדמות באותו רגע....



טוקיו היא לא עיר של אתרים אלא עיר של אווירה. אתה מטייל ברחובות ופשוט נופל בקסמיה של העיר ושל התרבות היפנית. קשה להעביר אווירה בתמונות, אבל בכל אופן ננסה....












































































ונעבור לתחרות נושאת פרסים - מצאו את אורטל בתמונה הבאה:













רק ביפן:

1. מבקשים מידע ומקבלים כסף
תארו לכם מצב בו אתם הולכים לקופת כרטיסים לרכבת ושואלים איך להגיע למקום מסויים ופתאום, מבלי להבין איך ומדוע אתם מקבלים כסף. כמובן שאין לכם מושג למה קיבלתם כסף או איך להגיע לאותו מקום בו אתם חפצים, אהל מוכר הכרטיסים פשוט נתן לכם כסף!!!!! לנו המצב האבסורד הזה קרה....

2. הרכבת הכי מתוזמנת ומדוייקת בעולם
דיוק מעורר פליאה בזמני הרכבות. מדובר פה על עניין של שניות. כשביפן אומרים לך שהרכבת תגיע למקום מסויים בשעה מסויימת אז היא תגיע בדיוק באותה שעה!!! במידה והרכבת הקדימה לתחנה היא פשוט תחכה שם עד לדקת היציאה המפורסמת בלוח הרכבות ורק אז תצא - כך שבכל מקרה אין סיכוי להקדים לעבודה כי לא היו פקקים למשל....היפנים מפרסמים בתחנות רכבת את השעות של כל הרכבות ואת הזמן שיקח להגיע מתחנה אחת לאחרת ואין מצב שזה יקח יותר זמן! מה שכן, אם הרכבת תאחר עקב תקלה או תאונה, הסדרנים יחלקו פתק התנצלות על האיחור שאותו יוכלו להראות בעבודה.
מערכת הרכבות בטוקיו היא מהמטורפות בעולם.... יש הרבה קווי רכבות של חברות רכבות שונות כך שהגעה ממקום אחד לשני לעיתים דורשת קנייה של כרטיסים מרובים מחברות שונות. כמו כן, מעבר מקו אחד אחר באותה תחנת רכבת יכול הגיע עד ל- 20 דקות הליכה!!! יש שם תחנות רכבת עצומות ואחת מהן ידועה כזו שעוברים בה הכי הרבה אנשים ביום (שינג'וקו - 2 מיליון איש ביום).

3. דממת אלחוט ברכבת של אלפי אנשים היפנים הם אנשים מאוד מופנים ושקטים. כשאתה יושב ברכבת בבוקר כל מה שאתה שומע זה את צעדי העקבים של האנשים שנכנסים ויוצאים ואת דלתות הרכבת נפתחות ונסגרות. מדהים!!! וזה כשיש מאות ואלפי אנשים על הרכבת!!! אף אחד לא מדבר בטלפון, לא מדבר עם זה שלידו, אפילו לא יוצר קשר עין עם אף אחד אחר כולם עסוקים בשינה, קריאת ספר או עיתון, משחק בפלאפון, בנינטנדו או כל גטדג'ט אחר, או סתם בהיה ברצפה....

4. תעדיף ללכת לשירותים ציבוריים מאשר בבית שלך
השירותים הכי מתוחכמים והכי נקיים הם השירותים הציבוריים ביפן. היפנים הם העם הכי הגייני עלי אדמות. דוגמאות: לפני כל ארוחה אנחנו מקבלים מגבת רטובה (בד"כ חמימה) לנקות את הידיים, לעיתים ניתן לראות יפנים ברחוב עם כיסוי פנים כמו שיש לרופאים כדי שלא ינשמו את הלכלוך, הרחובות מצוחצחים (וכל מקום אחר ביפן, פשוט לא רואים זבל. התעלומה היא שגם לא רואים פחי זבל ברחובות ואנחנו אף פעם לא יודעים איפה לזרוק את הזבל!! לא ברור איך היפנים מעלימים את הזבל....) אבל הדבר הכי מגניב הוא השירותים, הנאה צרופה! בחלקם שמים מבשם אוויר איכותי, הרצפה תמיד נקיה, אין צורך לגעת בשום דבר והכל הוא אוטומטי - המכונה מזהה כי אתה מעוניין בפעולה וזה כולל שטיפת ידיים, סבון לידיים, הורדת מים, פתיחת הפח, חיטוי האסלה, חימום האסלה ואפילו צלילי הורדת מים - בשירותי הנשים מושמע רעש שמדמה הורדת מים באסלה בזמן שהבחורה עושה פיפי וזאת כיוון שהיפניות נבוכות שישמעו את צלילי הפיפי שלהן, אני חייבת לציין שהרעש הזה נשמע מאוד לא אמיתי והוא מיותר לחלוטין אבל זה בהחלט משעשע כיוון שהוא מושמע אוטומטית כשהחיישן מזהה את הגוף ליד האסלה...
בנוסף יש כל מיני אופציות וכפתורים מגניבים כמו בידה בלחיצת כפתור עם הגדרת עוצמת הזרם, ואפילו הם המציאו פתרון לאמהות שרוצות להיכנס לשירותים (ורד - זה בשבילך!) ישנם תאים עם מושב לתינוק בתוך תא השירותים!!!


5. כולם מטופחים
כל יפני שתראו ברחוב הוא תצוגת אופנה מהלכת! היפנים, הן גברים הן נשים מאוד מטופחים והאופנה והסטייל מאוד חשובים להם (אורטל - אני מרגישה כמו טום בוי עם בגדי המטיילים שלי ואיתי נראה לי כמו איש המערות ליד היפנים). שמנו לב שאין הומלסים ברחוב (האמת שגם בבייג'ין לא ראינו הומלסים אבל אולי זה קשור לעובדה שהיא מדינה קומוניסטית)

6. כל הכבישים נראים כאילו צבעו אותם אתמול
אין דבר כזה מעבר חציה דהוי! הכל נראה חדש ונקי, בכל מקום!!!! גם בפרפרים....

7. אופנועים ואופניים אינם קשורים ברחובות
אלפי אופניים פזורים ברחבי העיר אינם נעולים או קשורים! אין פשע ברחובות יפן וסומכים על האנשים!!!

8. כל מאכל הוא יהלום
היפנים מתייחסים לאוכל שלהם ברצינות רבה.כל מאכל נראה כאילו הכינו אותו במיוחד בשבילך, הם עוטפים אותו באהבה ובעוד כמה עטיפות מפוארות (גם אם זה חתיכת דג קטנה ומטוגנת) ודואגים שהוא יראה כמו מיליון דולר (הצבעים, הצורה, השילוב, הסדר והדיוק פשוט מעורר תאווה)....
9. אפשר לאכול מהרצפה!
אמנם לא יצא לנו לעשות את זה עדיין, אך כל כך נקי ביפן עד כי אתה מרגיש שאם האוכל יפול לך על הרצפה ברחוב עדיין לא יפריע לך לאכול את זה...בכל מקום ציבורי שהעברנו את האצבע כדי לבדוק אבק (ממש כמו מסדר צבאי) לא מצאנו!!יפן ממש נראית כמו ארץ מהאגדות שהכל נקי, יפה, חדש, מסודר ואטרקטיבי. כולם נראים כל כך חמודים פה ויעשו הכל כדי לעזור לך בכל דבר שתרצה....















10. פרי שהופך את הטעם מחמוץ למתוק בפארק שעשועים יפני הזוי נמצא בית קפה שמוכר את ה-magic berry, זהו פרי שאחרי שאתה אוכל אותו כל דבר חמוץ שתאכל יטעם לך כמתוק. זה הדבר הכי מגניב בעולם!!!!!!!! שווה להגיע יפן רק כדי לנסות את זה! אכלנו לימון וזה טעם לנו כמו סוכר! כמובן שאחרי זה הזמנו עוד פלטה של פירות הדר...היה מטורף!!!




















בימים שהיינו בטוקיו ביקרנו בכמה אתרים בכל זאת (למרות שזה לא העיקר). בין היתר היינו בשוק הדגים. כידוע- דגים ביפן זה מעדן במיוחד אם הם לא מבושלים... קמנו בשעת בוקר מוקדמת כדי לראות את הפעילות האמיתית בזריחה, ראינו דגים מכל הסוגים ובכל הגדלים. האווירה במקום מסנוורת....היה כיף!



















































































































היינו גם במקדש שאנשים עשו בו כל מיני דברים מוזרים כמו הדלקת קטורת וקירוב העשן אליהם, קריאת פתקי מזל ועוד.








































ראינו את בניין בעיצובו של פיליפ סטארק שאמור להזכיר קצף של בירה.. המקומיים הצמידו לו את הכינוי "בניין החרא"... תשפטו בעצמכם...












אה ואגב.. מסתבר שאיתי כהן ביפנית זה בדיוק "פארק הכאב".. איתי = כאב.. כהן = פארק... אז הנה לכם... טוב נו.. שיהיה..

מטוקיו המשכנו לעיירה שנקראת Takayama, נעדכן עליה בהמשך...

אוהבים
איתי ואורטל