הונג קונג - זה סין פה?

אחרי לילה שלם באוטובוס לינה שמתאים לאנשים קצרים (לאורטל לא הייתה יותר מדי בעיה) הגענו להונג קונג, אמנם חלק מסין אך מנוהלת באופן אוטונומי לחלוטין וזה ממש מורגש! הבריטים ששלטו פה הביאו דברים מוכרים מהמערב, והפכו את אי הדייגים הזה לעיר מודרנית ומשגשגת. האווירה בהונג קונג הייתה מדהימה ומאוד שונה מהערים הסיניות הגדולות, היא הייתה רגועה יותר, נינוחה יותר, נקיה יותר, חדישה יותר, ובערך הכל יותר....כמה טוב לחזור למערב שוב! ועדיין היו לה סממנים סיניים - אוכל סיני בכל מקום, שווקים, אנשים סיניים....אחד הדברים שמדגיש את היציאה מסין הרגילה הוא השלטים הפזורים בכל מקום הבאים "לחנך" את הסינים לתרבות המערב. שלטים כמו "אין לעשן - קנס של 5000 דולר", "נא לסגור את הדלת של השירותים", "נא לשטוף ידיים אחרי השירותים".....אבל השלט שהצחיק הכי הרבה היה "אסור לירוק - קנס של 5000 דולר". ראינו כמה אנשים שבאו מהמערב ישירות להונג קונג והם לא הבינו את פשר השלט הזה, חשבו שהוא בדיחה. לכל אלו שבאו מסין האמיתית - זה ברור כשמש :)

בעיה גדולה בהונג קונג היא שאין אכסניות עם לובי ואווירה כיפית אלא חדרים פצפונים להעביר שם את הלילה. לשמחתינו פגשנו בחור הונגרי שנראה ממש נחמד שהזמין אותנו ללכת לתפילת בוקר יום ראשון בבית כנסת היהודי באי. תהינו מה בחור נוצרי שכמוהו מחפש לעשות בבית כנסת אבל הוא טען שהוא כבר היה שם ושהיהדות מאוד מושכת אותו כי היא מייצגת את הברית הישנה. אנחנו קיבלנו את הטיעון, קמנו השכם בבוקר, ויצאנו לתפילת הבוקר בבית כנסת מתחילת המאה ה- 20.
בכניסה לבית כנסת הייתה אבטחה כבדה כמו בכל בית כנסת גדול בתפוצות, אך כעבור זמן מה הם קראו לראש חוליית האבטחה שהיה ישראלי כמובן (בוגר יחידה קרבית) שאמר לנו בעברית להתרחק מהבחור ההונגרי כי הוא ברשימות שלהם וסכנה מהלכת והכניס אותנו לבית הכנסת בזמן שהוא המשיך לחקור אותו. המומים ולא מבינים העדפנו לסמוך על הישראלי מאשר על ההונגרי ונכנסנו לבית הכנסת. במהלך התפילה איתי יצר קשר עם הרב המקומי שהזמין אותנו לארוחת בוקר - היה טעים!
כשיצאנו הבחור ההונגרי חיכה לנו בחוץ, ניסינו לחמוק ממנו אך לבסוף הוא תפס אותנו - לא מובן למה הוא חיכה לנו שעתיים בחוץ!! אך אל דאגה, נפרדנו כידידים ושם נגמר הסיפור.

כל השהות שלנו בהונג קונג בילינו בטיול ברחובות, ספגנו אווירה, טיילנו בשווקים השונים - ויש הרבה כאלו(שוק ציפורים, שוק פרחים, שוק נשים, שוק יצורים מיובשים ועוד) , עלינו לתצפית על העיר באמצעות רכבת בת כ- 100 שנה שעולה בזוית של כ- 27 מעלות (ממש רכבת הרים, רק שאין ירידה מהירה אח"כ), התענגנו על האוכל המערבי (היקר כמובן!) ונהננו מהנוף העירוני שפרוש על כל קו החוף של האי הונג קונג - מקסים!
מחוז הונג קונג מורכב מכמה איים כאשר אחד מהם נקרא הונג קונג. אנחנו ישנו באי אחר המשקיף על האי הונג קונג (בעל גורדי השחקים הרבים). בכל לילה היה מופע לייזר אורות על האי הונג קונג שכלל כמה גורדי שחקים מפוארים. ניתן היה להשקיף על המופע מהטיילת המקסימה של האי שישנו בו (הטיילת הזו שונה בסדרי גודל מהטיילת של שנחאי, רואים שבריטים שלטו פה! אח...השלווה!! תענוג!). האמת שהמופע היה נמוך מהציפיות אך עדיין מעלה חיוך על השפתיים...




























































































































































באחד הימים קפצנו לביקור יום לאי שנקרא מקאו, גם הוא בשליטת סין אך פעם הוא היה בשליטה פורטוגזית ולכן הארכיטקטורה של המקום, והאווירה ברחובות הרבה פעמים היא אירופאית. עשינו טיול ברחובות העיר העתיקה - היה מקסים, הרבה מהרחובות ומהכיכרות הקטנות הזכירו לנו את תל אביב. אכלנו עוגיות מקומיות מפורסמות (האמת ששבענו מהטעימות שהיו בכל חנות אבל בסוף נכנענו וקנינו חבילת עוגיות כמזכרת מתכלה. כמובן שהן כבר לא איתנו...היה טעים), וקפצנו לביקור באחד מבתי הקזינו הגדולים בעיר! הסיבה האמיתית לפופולריות של האי הזה! מסתבר שמקאו תוספת תאוצה בכל נושא ההימורים והיא עתידה לעבור את לאס וגאס (או שזה כבר קרה...) - מטורף!
האתר ההיסטורי הכי ידוע במקאו הוא חזית מרשימה של כנסיה מפוארת שנשרפה. הכנסיה נמצאת על צלע גבעה שמשקיפה על העיר, על הרחובות שוקקי חיים ועל בתי הקזינו הרבים.






























לאלבום התמונות המלא:




באמת שהיה כיף! וחבל שנגמר... אבל שוב הגיע הזמן לעבור הלאה - פיליפינים!

אורטל ואיתי