סוף סוף הגענו לברילוצ'ה והדבר הראשון שהחלטנו לעשות הוא לבדוק את אגדת הסטייק. התייצבנו ברגע פתיחת מסעדת ¨אלברטו¨ המפורסמת כדי שחס וחלילה לא תהיה בעיית מקום והזמנו את המנה הידועה מכל ¨ביפה דה צ'וריסו¨ (ובעברית סטייק חלומי). ואכן הוא ענה על כל הציפיות שלנו מסטייק, רך כמו חמאה, חגיגה אמיתית בפה עם כל ביס וביס...והמחיר ממש מצחיק - 40 ש¨ח ל- 400 גרם, מנה שהספיקה לשנינו ביחד....
ברילוצ'ה היא עיר מקסימה שיושבת על גדות אגם במחוז שמלא באגמים כך שאין אתר נופש יותר מתאים מזה בכל דרום היבשת. כדי לראות קצת מהיופי של האזור עלינו לתצפית שנמצאת ממש מחוץ לעיר ומשקיפה על כל האזור, בפסגה ישבנו לכוס בירה ומילקשייק בננה מתוק בטירוף (נחשו מי שתה מה) במסעדה מסתובבת 360 מעלות.
כדי לחוות את הנוף יותר מקרוב עשינו טיול אופניים ביום שלמחרת במה שנקרא ¨העיגול הקטן¨ - 25 ק¨מ עם כמה עליות לא פשוטות בכלל. היו רגעים בהם אורטל חשבה (או לפחות קיוותה) שמדובר באופנוע וניסתה ללחוץ על הגז במקום להפעיל את הרגליים, היה מאוד מאכזב לגלות שלא כך הדבר....מזג האוויר היפה, הנופים המקסימים, הטבע והפסקת שתיית הבירה במבשלה המקומית בדרך (מרגישים את ההבדל בטעם בין בירה טרייה לאחת שלא...) עשו לנו את היום....
יום שני, 19 בינואר 2009
אי אפשר שלא להתאהב....
כמובן שכדי לסיים את ברילוצ'ה בטעם טוב חזרנו בלילה האחרון לאכול את הסטייק העסיסי של אלברטו. שם נפרדנו מאוכל איכותי, לפחות עד שנחזור לארץ....
כאן נפרדים מארגנטינה סופית וחוזרים לצ'ילה לכל החודש הקרוב (עד לקרנבל).... שלום שוקולד, שלום סטייק....
איתי ואורטל
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה