הגענו לסוף העולם...

הגענו לאוסוויה, העיר הדרומית ביותר בארגנטינה. אמנם היא לא באמת הנקודה הכי דרומית ביבשת אבל הקופירייטרים עשו עבודה דיי מוצלחת והיא נקראת בשם המחלחל מיידית "סוף העולם"... ובכלל האיזור הזה הוא למעשה אי ענקי שלא ממש מחובר ליבשת עצמה שנקרא "ארץ האש" (מגלה העולמות מגלן קרא לאי בשם הזה עקב המקומיים שחיו פה במשך מאות שנים והוא ראה אותם מהסירה מדליקים מדורות אש) שזה עוד שם מחלחל במהרה... למרות שהרבה אש אין הרבה פה, וגם חושך לא - בתקופה שהיינו פה היה 4-5 שעות של חושך בלבד החל מהשקיעה שהיא ב-11 בלילה...

הגענו לאוסוויה מלאים בתקוות סמויות לברוח לאנטרנטיקה שנגוזו ברגע שראינו את המחירים של הספינות המפליגות לשם (סדר גודל של 300 דולר ליום).. אז הסתפקנו בשני טיולים נחמדים באיזור הקרוב של העיר - האחד ללגונה אזמרלדה השוכנת בין הרים עם קרחונים מאוד יפים ועוד טיול קטן לקרחון ענקי שנמצא על הר ממש מעל לעיר.
בטיול אל הקרחון תירגלנו לראשונה את המנהג השימושי הנהוג בכל פטגוניה ודרום אמריקה - לשתות את המים הזורמים בנחלים... מי קרחונים שטעימים יותר ממים מינרליים בבקבוקים...

העיר עצמה בנויה על צלע הר וכוללת מבחר חנויות תיירותיות שעובדות בעיקר ב- 4 חודשי הקיץ שאפשר לבקר בעיר.. אפילו כמה מסעדות שיודעות להכין סטייק ממש לא רע.. למעשה אחד מהמובחרים שאכלנו!

עוד מחזה נדיר שקרה באוסוייה - אורטל נקשרה לחתול, ולהיפך... חתול בית עם פרווה לבנה רכה שהסתובב לו בהוסטל שישנו בו, וכל בוקר היינו מתעוררים כשהחתול ישן עם אורטל במיטה אחרי שהוא התגנב לשם בלילה.. :)

תחילת דרכה של אוסוויה היה בתור בית כלא שנשלחו אליו הפושעים הגדולים ביותר... ככה אין להם באמת לאן לברוח.. :) היום בית הכלא משמש כמוזיאון....

לקחנו יום נוסף לטייל בשמורת הטבע הגדולה שליד העיר עם נוף של יערות לצד הים הפתוח והרים מושלגים, שם גם מצאנו סניף דואר קטן וייחודי....

לתמונות נוספות מאושוויה:



התחנה הבאה שלנו הייתה גם היא בארץ האש רק בארץ השכנה - צ'ילה, העיירה פונטה ארנס. הנסיעה עצמה ארכה יום שלם כללה בתוכה הפסקה מתודית לשיט במעבורת למשך כשעה (שגם האוטובוס שנסענו בו עולה על המעבורת..), שם הצלחנו לראות מהחלון של המעבורת דולפינים! יפים יפים! קטנטנים כאלו, צבעים של שחור לבן, שחיים רק באיזור הזה של הגלובוס, מקפצים להם בשמחה ובששון במקביל למעבורת, אכן העלה חיוך רחב על פנינו.... אפשר לראות את התמונה של הדולפין:http://en.wikipedia.org/wiki/Peale
ואם כבר בדולפינים עסקינן, החלטנו לראות גם כבר כמה פינגווינים שרובצים להם בימים אלו בחופי ארץ האש לתקופת הרבייה שלהם... האמת שהיה ממש מוזר לראות את היצורים הימיים האלו שלפי כל הסטיגמות אמורים לחיות בין הקרחונים מקפצים להם בשיירות על אדמה..

הסתובבנו בין חדרי הסוויטות של כל זוג פינגווינים (חורים שחפרו להם) בו הם יטילו את שני הביצים שלהם עד שיגדלו את הגוזלים מספיק בשביל שכולם יחזרו לאוקיינוס למשך כל החורף.. בנוסף ראינו את קו החוף אליו הפינגווינים הולכים בשורה מסודרת (קופצים מעלה מהמורות עם 2 רגליים קדימה..) ומתרחצים במים, ומשתזפים בשמש.. ממש קלאב מד לפינגווינים..

איתי אפילו השתטח כדי לקבל תמונה טובה

והנה התוצאה

ככה זה שאין לך עדשת זום....

גם פונטה ארנס, כמו אוסוייה, עיר שמתנהלת על מי מנוחות (אולי אפילו יותר מאוסוייה).. ללא הרבה התקהלויות, או רעש מיותר... לכן לאחר הפינגווינים עשינו ביקור קצר באיזור ללא מס שנמצא צמוד לפונטה ארנס (שם קנינו אוהל שעוד נעשה בו שימוש בהמשך...) והמשכנו אל היעד הבא שלנו - פוארטו נטלס והטורס דל-פיינה שכנראה שכבר שמעתם עליהם, ואם לא... בעדכון הבא..

לתמונות נוספות מפונטה ארנס:

- איתי ואורטל