שוב ארכיאולוגיה ושוב בעיות בבטן

נסיעת לילה והגענו לעיר צ'אצ'אפויאס. העיר נמצאת באיזור עם אקלים מעורב - אמנם בהרי האנדים בגובה 2000 מטר אבל ביערות-עננים, ככה שהכל הרבה יותר ירוק מהרגיל, ולכן עקרונית האיזור נחשב לחלק מאיזור האמזונס של פרו.גם כאן כמו בכל פינה בפרו, חיה תרבות גדולה ועשירה לפני האינקה ושמם גם הוא צ'אצ'אפויאס (כינוי שהצמידו להם האינקה אחרי שכבשו אותם שמשמעותו "אנשי העננים").

אבל כל זה לא מעניין שיש לך בעיות בבטן.
וזה מה שהיה לאיתי.

לכן במשך היומיים הראשונים עשינו הרבה כלום וקצת להסתובב בשוק ולקנות ירקות לסלט (בשביל אורטל... איתי אכל רק אורז ולחם).

זה הנוף העירוני של העיירה שראינו מהחדר שבמלון
אחרי שלושה ימים שהעניינים התייצבו קצת ביקרנו באתר ארכיאולוגי נחמד שהוא למעשה סרקופגים שנבנו על צלע הר שבהם נקברו אנשים חשובים. לפי הצורה של הסרקופגים אפשר לראות כמה הצ'אצ'אפויאס היו שונים מהפרואנים - הם היו הרבה יותר גבוהים, לבני עור, ויש עדויות שהם היו בלונדינים.

רצינו קצת גיוון מארכילוגיה (בטח גם אתם..) ולכן יום למחרת נסענו לראות את המפל השלישי בגודלו בעולם - מפל גוקטה. באופן מפתיע המפל הזה נמדד רק ב2004, ולכן הוא אתר תיירותי חדש.תכננו לעשות את המפל עצמאית ללא טיול מאורגן, והמזל שיחק לטובתנו והגענו מהר מאוד אל העיירה שממנה מתחיל המסלול, והתחלנו ללכת ממש מוקדם, לבד לגמרי. כבר מהעיירה היה אפשר לראות מרחוק את המפל העצום.

אחרי הליכה של שעתיים ביערות טרופיים עם הרבה בוץ הגענו אל המפל, כמו אל מקום קסום, ושוב היינו לגמרי לבד. המפל עצמו לא מכיל הרבה מים ולכן מושפע מהרוח, מה שנותן למים מעיין צורות מיסטיות כשהן נופלות את המרחק העצום הזה (כמעט 800 מטר).

אבל את הדבר הטוב ביותר שמרנו לסוף (חוזרים לדבר על ארכיאולוגיה..) - מבצר קוולאפ הוא מבצר שבנו אנשי הצ'אצ'אפויאס על פסגה של הר. מדובר באתר ארכיאולוגי עצום שכאשר הוא תפקד במלואו מעריכים שהייתה בו כמות אבנים השקולה לפי 3 מכמות האבנים בפירמידה הגדולה של גיזה במצרים!השכמנו קום בשביל לקחת מונית בדרך למבצר, ובילינו כמה דקות טובות עם עוד זוג מקומיות, זוג תיירים וכמה נהגי מוניות מנסים לפצח את פלונטר האינטרסים של כולם (יותר מידי מחשבה בשביל 5 בבוקר)... בסוף נדבקנו לזוג תיירים נחמד שרצה להגיע לעיירה קרובה... אפילו הסתבר שיש להם גם כרטיס וון וורלד.

הנסיעה הייתה איומה, 3 שעות בדרך מפחידה ובוצית.. אבל כשהגענו הסתבר שהיינו התיירים הראשונים ליום (זה לא כזה קשה להיות פה לבד, מבקרים בו בסביבות ה-10 תיירים ביום, והמקום דיי גדול...).

הכניסה למבצר היא דרך עלייה צרה ומתפתלת - ארכיטקטורה צבאית שמכריחה את היריב להיות פגיע מאוד..

בתוך המבצר יש כמה מפלסים והרבה הרבה שרידים של בתים עגולים (הבניה הטיפוסית של הצ'אצ'אפויאס). על חלק מהבתים היה אפשר לראות שרידים של עיטורים פשוטים

אחרי הליכה של שעתיים בתוך המבצר הגענו אל הקצה שלו למבנה ששימש כמקדש ונמצאו בו שרידים של הקרבת קורבנות

זהו, סיימנו עם פרו.. התחלנו במסע חציית הגבול אל עבר אקוודור... עצירת לילה בעיירה קטנה, ויום למחרת אחרי כמה שעות היינו בגבול פרו-אקוודור שהיה למעשה גשר...
צ'או פרו, הולה אקוודור

אורטל ואיתי