חוויית הגאלאפאגוס - חלק ב'

שוב נסיעת איימים בסירה בין האיים, הפעם עם כדורים נגד מחלת ים והבטחות של המקומיים ש"הים פחות סוער בבוקר". הכל שקרים, היה נורא..
חזרנו לפורטו איורה, הבירה של הגלאפאגוס, והתמקמנו בהוסטל בסיסי בשם פלמינגו ותוך כמה שעות סגרנו עם שיט ל5 ימים עם סירה של אותם בעלים (ולכן גם שמה הוא פלמינגו)... נשאר לנו לחכות 3 ימים בלבד לשיט... בדיוק מה שחיפשנו... לפחות המזל משחק לטובתנו.
בפורטו איורה יש סככה על החוף שלשם מגיעים הדייגים עם השלל שתפסו. את הדגים הם מנקים על המקום, מה שגרם לכך שרוב היום יש עדר של שקנאים, וכמה אריות ים נחמדים שלמדו שעם הפרצוף הנכון הם יקבלו את השאריות של הדגים. אל החגיגה הצטרפו מידי פעם פריגטות, שחפים ועוד..בילינו הרבה זמן במקום הזה בוהים בחיות האלה, ולכן לקחנו מלא תמונות וסרטונים....

באחת הפעמים הצלחנו לראות "איגל-ריי" (חתול-ים נשר??) במים ממש במרחק נגיעה

צעד חכם שעשינו לפני השיט הוא לקנות שקית אטומה למים שאפשר להכניס אליה את המצלמה הדיגיטלית של אורטל. הבדיקה הראשונה של השקית עשינו ב"סיור חופים" קצר עם כמה מקומיים שלא יכולים להרשות לעצמם יותר מזה... האתר שנורקלינג הראשון היה עם ראות מאכזבת, אבל לאחר מכן עשינו הליכה קצרה למקום שנקרא "לאס גרייטס", שם יש מעיין לגונה שמתמלאת בגאות... אין הרבה חיים, אבל יצאו כמה תמונות מצחיקות עם המצלמה במים.. ושמחנו שהעניין הזה באמת עבד...

הזמן עבר וככה יצאנו לנו לשיט.. אחרי חצי יום של נסיעות וארגונים הגענו אל הסירה, שבמבט ראשון נראתה כמו קופסת נעליים שצפה, אבל בפנים הפתיעה לטובה - היה מקום לכל אחד מה-10 תיירים וה-4 אנשי צוות (אחד מהם היה שף שמנמן שבישל במטבח בגודל שלו בדיוק.. אבל האוכל היה מעולה..!

כבר ביום הראשון התחלנו עם אחד מהשיאים - אי שנקרא "סיימור הצפוני". האי ידוע בציפורי הפריגטה שמנפחים את השק האדום הענקי שלהם על האי הזה לכל אורך השנה. עשינו הליכה של כשעתיים על האי, בדרך ראינו המון ציפורי בוביז כחולי רגליים (בעברית תקינה "סולית כחולת הרגל")... ממש רואים את הקנים של זוג הציפורים, שהתחברו לעונת הזדווגות שלמה.. אפשר לראות אותם "עושים תורות" בלהגן על הצאצאים שנולדו, והביצים שלא נולדו - הם מחממים עם כפות הרגליים... והם לא עושים שום רעש כשאתה מתקרב אליהם! רק מחייכות יפה למצלמה.

עוד ראינו על האי הזה - איגואנה יבשתית (גם כן ממרחק של סנטימטרים מאיתנו), דינוזאור צהבהב טריטוריאלי מאוד, עם שמיעה מעולה - מזהה מרחוק כשחלקים מצמחי הקקטוס נופלים לרצפה, ועוד מקלף את הקוצים לפני שהוא אוכל אותם... חיה משעשעת, ופוטוגנית למדיי..

כמובן שגם ראינו את זכרי הפריגטה מעמידים תצוגת יכולות עם שק אדום עצום לנקבה שעטה באוויר, ומודדת למי יש את הכי גדול..

שניות לפני שעלינו חזרה לסירה ראינו מקרוב ציפור יפיפיה שנקראת Swallowed Tailed Gull

יום למחרת בבוקר ביקרנו באי דומה לסיימור שנקרא פלאזאס. גם שם ראינו הרבה איגואנות יבשתיות, וכמה אריות ים עצלים עם החוף..

בצהריים שטנו לאי אחר שנקרא סנטה פה. איך שהגענו לאי קיבלנו מבט קרוב להפליא על זוג נצי גלאפאגוס שבאופן מפתיע לא ממש הפריע להם הקרבה שלנו.

בסנטה פה יש זן ייחודי של איגואנה יבשתית, שהוא גדול במעט מהלטאה שמוצאים על האיים האחרים..

מה שסנטה פה הכי מפורסם בו - אריות ים נחמדים, וזה בגלל שלא הרבה ספינות עוצרות באי הזה... הסתובבנו כשעה בין אריות הים, ונשכבנו ביניהם לתנומה קלה..

לאחר מכן חזרנו לסירה וירדנו לשנורקלינג איתם, נכשלנו בניסיון לשחק איתם עם כדור (אחד מהם לקח, שיחק כמה שניות, ולא החזיר! חצוף..), אבל היה כיף גדול...

..

יום 3 לשיט - מתעוררים באי חדש בשם אספניולה. האי הכי פופולרי בגלאפאגוס, וזו בגלל שהו מושבת קינון של המון המון ציפורים... בילינו 3 שעות בהליכה על האי הזה וראינו אינספור ציפורים. ציפורים שראינו בפעם הראשונה היו הנאזקה בוביז (סוג אחר, קצת יותר גדול ופחות חמוד), ואת האלבטרוס - אחת מהציפורים הגדולות בגלאפאגוס, עם פרצוף מעוצב ומקור גדול מאוד..

אחד מהרגעים הכי בלתי נשכחים בכל השהות שלנו בגלאפאגוס היה לראות את ריקוד החיזור של הבוביז כחול-הרגליים.. ריקוד איטי שבו הם מרימים את הרגליים לסירוגין, מחפשים מתנות לתת אחד לשני על הרצפה, ומידי פעם מפגינים את האהבה ההדדית בפתיחת הכנפיים, הפניית מבט לשמיים, במקביל לשריקה רכה... וככה זה ממשיך לאורך שעות... מדהים!

על האי ראינו איך האלפא מייל, אריה הים הגברי מבריח את הזכרים המתחרים לו....







בוקר למחרת התעוררנו באי חדש - פלוריאנה. בגלל שיש באי הזה הרבה חיות שהובאו לגלאפאגוס על ידי בני אדם (עיזים, עכברושים, כלבים, וכו'..) אז האי עצמו לא ממש מעניין מבחינת החיות.. יותר מעניין לגביו זה ההיסטוריה האנושית שלו (האי הראשון שיושב)..בכל זאת היו כמה דברים מעניינים - איזשהו "סניף דואר" עתיק שהמכתבים בו אמורים להישלח על ידי המבקרים עצמם... נכנסנו גם עם פנסים למנהרת לבה ארוכה וחשוכה..באגם שמתמלא עם הגיאות ראינו פלמינגו, אנפה, ובחוף על הצד השני של האי ראינו כריש מת וסרטנים עושים אהבה.

מה שהיה מאוד יפה בפלוריאנה זה השנורקלינג שעשינו בלוע של הר געש, למרות הזרמים החזקים הנופים מתחת למים היו מאוד יפים, והיה המון מה לראות - דגים גדולים עם בומפה על הראש, הרבה כוכבי ים, ועוד..

הנה כמה תמונות וסרטונים מהשנורקלים של כל השיט... בין היתר ראינו כרישים סנפיר לבן, צבים, אריות ים, חתולי ים ועוד...

זהו, בערב כבר חזרנו אל פורטו איורה בנסיעה של 6 שעות (פיספסנו דולפינים בדרך), ובילינו את הלילה בנמל של פורטו איורה.יום למחרת האטרקציה האחרונה עם השייט - ביקור במרכז דרווין, ששם הדבר המעניין העיקרי הוא צבי הענק שמרבים אותם שם. הצב הכי מפורסם הוא ג'ורג' הבודד שהוא החיה הכי נכחדת בעולם - הוא למעשה האחרון מסוגו... מנסים להרבות אותו עם נקבות מסוג דומה, אבל זה לא ממש מצליח...

היה נחמד להתקרב מאוד לחיות ענקיות וחמודות שכאלה. גילינו גם שהדמות של אי טי מבוססת על הצב גלאפאגוס.. אפשר לראות את הדמיון..

נשארנו עוד יומיים בפורטו איורה אחרי השייט על מנת שאני (אורטל) אצלול בגורדון רוק. אתר צלילה שידוע בכרישים שמבלים שם ובעיקר הכריש פטיש (!). האתר ידוע בזרמים החזקים שלו ומכונה לעיתים "מכונת כביסה", מה שגרם לי להתלבטות האם לצלול שם, אבל הסיכוי לראות כריש פטיש ניצח את החשש. יצאתי ליום הצלילות ולאחר בדיקת ציוד מקיפה ירדנו למים לעומק 27 מטר לחפש את הכרישים... אחרי כמה דקות ראינו צב חמוד - אבל את מי לעזאזל עניין הצב, שילמנו כדי לראות כריש! ובאמת אחרי כמה דקות נגלו לעינינו, אי שם מרחוק, 3 כרישים גדולים, ראינו אותם מהצד... עם ראות לא כל כך טובה, אחרי דקה הם נעלמו לנו מטווח הראיה... המדריך אמר שאחד מהם היה כריש פטיש ושניים היו כרישי גלאפאגוס. כיוון שראינו אותם מהצד היה קשה לראות את הפטיש בכריש.... אבל ידענו שהם שם! ובמשך שתי צלילות מלאות נוספות חיפשנו אותם, אבל לא מצאנו... איזו אכזבה :( מה שכן, ראינו משפחה של 4 כרישים לבני סנפיר בגודל בינוני, ממרחק מאוד קרוב, וגם כמה צבי ים, והרבה כוכבים יפים, וצלופחי גינה ואפילו "דג אבן" (הוא ממש נראה כמו האבנים שהוא יושב עליהם והוא די קטלני) - חבל שכל זה לא כל כך מעניין אותך כשאתה מחפש כריש פטיש... בכל זאת היה כיף...

עוד תמונות...

אחרי הצלילה נפרדים מפאורטו איורה ועוברים לאי האחרון שבו נבקר בגאלאפאגוס - סן קריסטובל....סירת האימים בפעם האחרונה...

אורטל ואיתי