קוקימבו ולה סרנה, שתי ערים גדולות, שוכנות שתיהן במפרץ ענקי הפונה לאוקיינוס הפסיפיק.. כרגיל הגענו אל לה סרנה קווצ'ים לגמרי אחרי אוטובוס לילה ומשם לקחנו אוטובוס מקומי אל קוקימבו.
בהליכה הראשונית אל כיוון ההוסטל לא ממש הבנו למה הגענו לקוקימבו אבל התנחמנו בעובדה שהחלטנו להישאר פה לילה אחד ואז לעבור ללה סרנה..הגענו אל הוסטל שנראה כמו מצודה וממוקם על צלע הר מול מפעל ענקי.. ולקח לנו זמן לפענח איפה הכניסה..
אבל ככל שעבר הזמן התחלנו יותר ויותר להתאהב בקוקימבו..
כבר אחרי שבלילה הראשון יצאנו עם כמה בנות שעובדות בהוסטל להריח את חיי הלילה בקוקימבו הבנו שזה רחוק כמה שנות אור מצ'ילה שהכרנו עד עכשיו - ריכוז של מלא מסעדות וברים ששמים כורסאות ברחובות ומנגנים מוזיקה חיה עד מאוחר וברוב המקומות אפשר לשתות פיסקו סאוור (מעדן האלכוהול המקומי במחיר מצחיק) ולהינות ממוזיקה..
אחרי ששמענו מוזיקה הלכנו לרקוד סלסה..
גם ההוסטל שישנו בו התברר כהוסטל מיוחד ומשובח - המבנה קיים מהמאה ה-18 והבעלים שימר את המקום עם סטייל לא רע בכלל... הנה לדוגמא העיצוב של האמבטיה
העובדים של ההוסטל היו אנשים ממש נחמדים.. כל ערב עשו איזושהי פעילות עם תשלום סמלי.. אם זה ערב בוא-נאכל-סנדוויץ-דג-מטוגן (מאכל מפורסם בקוקימבו) או ערב בוא נשחק קאצ'אס (משחק של כמה אנשים עם קוביות) וגם סתם היה נחמד לשבת בסלון עם תקרה גבוהה ומראות של פעם ולקרוא ספר (איתי קרא את רודף העפיפונים)..
אז ככה בלי לשים לב הימים עברו ונשארנו בקוקימבו 4 לילות (את ה-3 האחרונים עשינו באוהל בחוץ.. חוסכים לגלאפאגוס!)
ברוב הלילות יצאנו לשמוע מוזיקה חיה.. ופיתחנו לנו מקום מועדף - מקום קטן עם להקת ג'אז כמו מפעם.. עם קלידן שהוא באמת לפחות בן 70! (מה שלא הפריע לו להופיע שם כל יום למשך 4 שעות כל פעם!)
החטיף הלילי היה פאר-היצירה של המטבח הצ'יליאני.. (שתבינו כמה המטבח הזה נטול יצירתיות!) - נקנקיה עם אבוקדו, עגבניה ומיונז.. וזהו.. הצ'יליאנים מכנים את המנה הזו "קומפלטו" שזה בתרגום חופשי - מושלמון.. לפי ההערכה שלנו התיאור מתאים יותר לכאב הבטן שאחרי מאשר למנה עצמה..
את שעות היום בקוקימבו העברנו במסעדות זולות (עם זמרי גיטרות מבוגרים שמנגנים ואז אוספים כסף בשביל המנה שלהם).. שיטוט בשוק של העיר או במסעדות הצמודות אליו - כמובן שבמסעדות האלה אכלנו דגים זולים ומעולים..
אוכל רחוב.. (צ'ורוס!)
מצודה ששוחזרה לימים של פעם בקצה של העיר הפונה לים..
באחד מהימים הלכנו גם לבקר את לה סרנה והסתובבנו בה קצת.. אבל לא היה בה משהו מעניין מידי.. בעיקר שמחנו על הבחירה שלנו להישאר בקוקימבו.
מקוקימבו נכנסנו אל עמק שנקרא עמק אלקי.. בנוף מדברי לגמרי שוכן עמק ירוק לגמרי מלא בכרמי גפנים ובצמחיה.. ממש נחמד..
לילה אחד נשארנו בעיירה ויקוניה. העיירה הזו מפורסמת בעיקר בזכות מגדל בסגנון בניה גרמני.. משהו שמזכיר צריח במשחק שח..עשינו עוד סיור אסטרונומי במצפה כוכבים בלילה בויקוניה אבל הוא היה הרבה פחות טוב מהסיור שעשינו בסן פדרו...
את שעות הערב העברנו בעיקר בלהתאפק לא לאכול את הטובלרון-שוקולד-מריר מהמיני בר... מה שלא עבד יותר מידי זמן וכך אחרי השקיעה אכלנו טובלרון וצפינו עם טלסקופ בכוכבים..
ובלילה - הולכים לישון מתחת לכוכבים.....
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה