את הלילה היחיד שהעברנו בהירושימה בילינו אצל איג'י - בחור שהכרנו דרך hospitality club. איג'י וחברתו מצ'יקו הראו לנו קצת את העיר, ליוו אותנו למוזיאון פצצת האטום ואכלו איתנו ארוחת צהרים, אוקונומיאקי בנוסח הירושימה - למרות שאהבנו את נוסח אוסקה הרבה יותר. בפארק השלום, היכן שהוטלה פצצת האטום, יש את המוזיאון ומספר אנדרטאות נוספות. באחד האתרים יש את המילה "שלום" בשפות השונות ומצאנו גם את הגרסא העברית!
המוזיאון עצמו מכיל את ההיסטוריה שקדמה לפצצה ואת כל המניעים והשיקולים לפצצה. בין היתר הוא מציג דגם של העיר לפני ואחרי הפצצה - בדגם של "אחרי" אפשר לראות שרידים בודדים, אפשר לספור אותם ממש על יד אחת....אחד מהשרידים נותר על תילו עד היום לשם אתר זיכרון....במוזיאון מציגים גם חלקים לא נעימים של תמונות של אנשים אחרי ההפצצה, בגדים ואיברים(כמו חלקי ציפורניים של ילד)....
למחרת, רגע לפני שהסתיים הביקור הקצרצר שלנו בהירושימה ביקרנו במפעל המכוניות המרשים של מזדה. חוץ מזה שקיבלנו מתנה מחזיק מפתחות של מכונית שאפשר להדליק לה את האורות (מגניב!) היה ממש מעניין לראות דגמים ישנים של מכוניות מזדה כמו דגמים ממש חדשים. הדובדבן שבקצפת היה המפעל שם ראינו איך מייצרים את המכוניות! מדהים! עבודה יפנית במיטבה!
אורטל: פתאום כל מה שלמדתי על שיטת ייצור המכוניות היפנית במפעל טויוטה באחת העבודות שלי בתואר הוצג לי ב- Live. מטורף! חבל שלא עושים סיורים מודרכים ביפן כחלק מהתואר (חגה - אתה מוזמן להעלות את זה כנקודה לשיפור בפקולטה, אולי אף יתמזל מזלך...)
לתמונות נוספות בפיקסה: http://picasaweb.google.com/shekel2000/Hiroshima
-אורטל ואיתי 
0 תגובות:
הוסף רשומת תגובה