העיר הכי גבוהה בעולם, בזמנים מסויימים לפני כ200 שנה עם יותר אנשים מאשר פריז ולונדון, פוטוסי הרוויחה את מעמדה בזכות הר ענקי שהיא שוכנת למרגלותיו שמלא באוצרות טבע ובעיקר במתכת כסף.הגענו לפוטוסי בדרך לסלאר במטרה אחת - לראות את המכרות... לכן למרות שהגענו בשעת ליל סגרנו על סיור לאורטל מיד ליום שלמחרת.. למה רק אורטל? אסטמה... לא מומלץ לשלב עם המכרות.
הסיור של אורטל במכרות התחלק לשני קבוצות, דוברי אנגלית ודוברי ספרדית. כיוון שהסיור בספרדית היה זול יותר, אורטל נרשמה לקבוצה הזו (וגם כדי לתרגל את הספרדית כמובן)....מה שהתברר כהחלטה נבונה ביותר. בעוד שהקבוצה באנגלית הכילה כ 10 אנשים הקבוצה בספרדית הכילה 4 בלבד מה שאפשר הדרכה פרטית יותר וכניסה עמוקה יותר למכרות. אה...וגם אין ישראלים בקבוצה הזו!הסיור התחיל בתצפית על העיר ומיקום כל המכרות למרגלות ההר. 
יש מאות של מכרות, חלקן לא פעילות בעקבות ההדלדלות המסיבית של המינרלים בהר (הספרדים לקחו את כל הכסף!). המשכנו בלבישת מדים ראויים לכניסה למכרה, קסדה לשם הבטיחות ומגפיים להתמודד עם כמויות הבוץ. משם הלכנו לקניות בשוק הכורים כדי להביא מתנות לאנשים שעובדים כל כך קשה בעולם החושך - דינמיט, סיגריות, והכי חשוב עלי קוקה. הכורים נמצאים כ 10 שעות בתוך המכרה וכל הזמן הזה לא אוכלים כלום ונשענים על עלי הקוקה שמזינים אותם ונותנים להם כח לעבוד ויכולת לנשום טוב יותר במכרות.הכניסה למכרות כוללת בין היתר הליכה בחושך עם פנס ראש, זחילה בבוץ, טיפוס על סולמות עץ רעועים או טיפוס אקסטרים באמצעות חבלים (לרגע חשבתי שאני בטירונות 05), לא להאמין באילו תנאים מחפירים הם עובדים שם. הרבה מהכורים מתים בגיל צעיר מרב אבק בריאות, לעיתים אפשר למצוא גם ילדים ונערים שמפרנסים את המשפחה.לפי הכורים לא נשאר הרבה כסף בהר ותוך כ 20 שנה לא יהיה מה לשאוב מההר, עצוב לדעת שאוטוטו היסטוריה של 500 שנה מגיעה לסיומה...
בגלל ששמענו מילים כל כך טובות על מוזיאון מסויים בעיר החלטנו להישאר עוד לילה ולבדוק אותו. המוזיאון הוא קאסה דה לה מונדה והוא מראה בין יצירות אומנות וארכיאולוגיה את השיטות של ייצור המטבעות של הספרדים בבניין המקורי בו הם ייצרו אותו... היה מעניין מאוד (אין תמונות, אסור לצלם בפנים...)
